מרתון.
קפסולות. סגר. למידה מרחוק. חגים. חזרה איטית. חזרה מלאה. שגרת קורונה.
נושמת? עדיין לא.
מתכננת. משנה. מתאימה. מחדשת. מתאמצת. מתמרנת. מחליפה. עייפה.
משוחררת? עדיין לא.
הנהלה. הורים. פיקוח. בית. משפחה. תלמידות בכללי. בפרטי. חברתי. רגשי.
יש לך רגע לעצמך? עדיין לא.
לעתים קרובות מורות עסוקות כל כך בתלמידות, בהערכות, בסיכומי מחצית, בישיבות פדגוגיות, השתלמויות, פגישות, ציונים, ועוד ועוד. כך שאין להן רגע דל לעצור.
לפנות זמן וכוח לעצמן.
להבין, שגם עבור כל מורה זו סיומה של מחצית מאומצת. דורשת. שואבת. מספקת. מתגמלת.
מחצית מהותית ומשמעותית.
וכל זה – עדיין תמצית
ממה שעשית.
עכשיו בדיוק זו הזדמנות חשובה להפנות את הקשב פנימה אליך – המורה!
להכיר בתהליך שעברת את – במהלך המחצית.
בעשייה שלך. בצמיחה האישית שלך. בפיתוח המקצועי שלך. ברגעים הקשים. המאתגרים. ברגעים המתוחים. המרגשים. בהצלחות. בתהיות. במאבקים. במכשולים. בהישגים. בתהליכים.
"משוב" את קוראת לזה בפני תלמידותייך.
רפלקציה.
להתבונן. לשמר. לשפר. לשנות. להתמיד. לשדרג. לבצע.
מהיום- והלאה.
הביטי בחלון הזדמנויות נדיר – בה תשתקף דמותך כעת.
כן, קראת נכון.
שעה של שקט – לעצמך. לתעודה האישית שלך, כמורה.
אין לך צורך להשקיע במשאבים.
רק זמן, תעוזה והחלטה.
דף ועט לכתיבה. ( לזיכרון… ומחשבה)
וכמובן לא לשכוח את שורות הערכה– למורה שבך!
מעיזה?
-"איך מתחילים"? את שואלת.
אספנו 4 רעיונות לשעה של רפלקציה:
- מכתב הערכה אישי – לעצמך!
ברצינות. בכובד ראש. מפורט. מכיל ומעצים.
- משוב מהתלמידות כבסיס ליצירת הערכה אישית
לא צריך שם. אפילו בצורה אנונימית. בעל פה או בשאלון:
- מה דעתך על הלמידה שחווינו במחצית?
- מה הוא הדבר המרכזי שאת מרגישה שלמדת המחצית?
- ספרי על שיעור שהיה לך משמעותי.
- לדעתך, הציון שקיבלת בתעודה משקף את הלמידה והיכולות שלך לאורך המחצית?
- האם יש משהו שלדעתך כדאי לשפר בשיעורים ?
- האם יש משהו שלדעתך חשוב שאעשה גם במחצית הבאה?
- האם במהלך השנה הרגשת שאני רואה אותך ונותת לך יחס אישי? (במידה וכן וגם במידה ולא, אשמח לדוגמא)
אספי את המשובים. רכזי את עיקרי הדברים. תופתעי לגלות, כמה אותך מעריכים. רשמי לעצמך את הדברים הטובים.
- תהליכים בחשיבה
כמורה, את חוצה תהליכים במישורים שונים. מול תלמידה. מול הכיתה. מול המקצוע. המציאות שנכפתה. מול הצוות.
בחרי 2 תהליכים שונים. ובדקי:
- מהו הגורם הראשוני שהוביל את התהליך בראשיתו?
- האם התהליך היה בחירה שלך או שמא היה משהו חיצוני שגרם לו?
- אילו דמויות היו מעורבות בתהליך?
- כיצד הרגשת בתחילה לגבי התהליך?
- מה חשבתם על היכולת שלך לבצע את התהליך בתחילתו?
- מה נתן לך אנרגיה במהלך התהליך להמשיך, להתקדם ולהתפתח?
- מה היו הרגעים המשמעותיים במהלך התהליך?
- האם היו רגעים קשים? אם כן – מה הם היו?
- מה היו המכשולים או הכישלונות בתהליך?
- מה למדת על עצמך במהלך התהליך?
- מה אפשר לך להצליח בתהליך?
- האם יש דמיון בין התהליך הזה לתהליכים אחרים בחייך?
- מה את יכולה לקחת או מה למדת מהתהליך לפעמים הבאות?
- מה היית רוצה ללמוד או לשנות בעתיד בשל התהליך?
- רפלקציית עמיתים
אם יש לך חברה (או חברות…) לצוות?
מישהי שהיית שותפה בדילמות או בעשייה, בתקופת המחצית?
קבעו יחד יום, שעה או מקום שקט. בחרו דרך נוחה ונעימה לבצע את המשוב והרפלקציה.
אם תרצי לקבל "הערכת מצב" שלך, בפרספקטיבה ארוכת טווח, ממליצה לך ליצור הרגל לקריאת הרפלקציות בתחילת שנה או בסוף שנה ומחצית. כך תגלי איך צמחת במהלך השנים.
בהצלחה!
מכתבה של הרבנית לאה קלודצקי תחי' לעבדות ההוראה:
לנשות ישראל הצדקניות שיחיו'
אני מתרגשת לכתוב דברים לנשים חשובות כל כך ואשר להן הזכות לגדל את דור העתיד שלנו, בנות בית יעקב, בנות ישראל. בסיעתא דשמיא חוזרות בנות הכיתות הגבוהות אל ספסל הלימודים, ולאור זאת חשוב לשוב ולחזק נקודות הצריכות חיזוק.
ניתנה לנו הזדמנות מיוחדת להחזיר את הלימודים בצורה מאוזנת ומחושבת מתוך מטרה לתת לבנותינו מסגרת תומכת ויציבה שחשיבותה ידועה לכולנו. זה הזמן להתחזק כולנו ולעשות את השינוי ולוודא שמסגרת הלימודים תהיה חמה ונעימה ולא חלילה תכניס את הבנות ללחץ ולחרדה. לפני פרוץ הקורונה באו אלי לא אחד ולא שניים הורים בוכים ורועדים על ילדים שלקו בנפשם, על בנות מוכשרות וצדיקות מגיל 12-18 בערך שפתאום לא הצליחו לישון בלילה, פיתחו בעיות תאבון, חרדות, לא יכלו להתפלל וללמוד. היו לא מרוכזות ורצו לישון כל היום…
המצב התפשט בקצב מדאיג מאוד שהצריך חשיבה מחודשת על מטרתן האמתית של מסגרות הלימודים כפי שהתוו אותן גדולי כל הדורות.
אני חושבת שלפני הקורונה הייתה הגזמה של לחץ חברתי חזק. לחץ לימודים. שיעורי בית רבים וקשים. מבחנים קשים. האימהות העובדות, חוזרות מהעבודה, במקום שהבנות יעזרו קצת להורים אחר הצהרים או קצת ינוחו, הכל הפוך: שיעורים, מבחנים, אספות, מבצעים, תכניות, טיולים (כמובן שצריך לעשות דברים כדי לשמח את הבנות אבל נראה לי שגם זה מוגזם). ילדות מהגן – שיעורי בית (וכמובן השיעורים לאמא) או הולכות לחברות ללמוד או חברות באות ללמוד למבחנים, במקום שההורים ייהנו מהילדים, ידברו איתם, יפנקו אותם אחר הצהרים, יצרו אתם קשר קרוב ואוהב יש כל הזמן מתח, תעשי שיעורים, למדת למבחן…
בעת הקורונה הורים רבים ציינו שלפתע זכו לראות את הילדים. לחוות אותם! בנות עזרו לאמא במטבח לבשל ולאפות, עשו דברים טובים.
אכן כן, המסגרת נחוצה וראינו בקורונה כמה חשוב ואיזו הצלת נפשות זו שתהיה מסגרת לימודית וחברתית תומכת לבנות, אבל חשוב לא פחות שהמסגרת תהיה חמה ומקבלת ולא חלילה ההפך.
בנותינו בנות מלכים, נסיכות, כולנו רגישות, כולם היום חלשים בגוף ובנפש. אין כוח להתמודד. היום כמעט בכל הבתים, דור ביאת המשיח, יש לחץ. מחלות ל"ע, פרנסה קשה, זיווגים – בכל בית כמה ילדים מבוגרים (אני לא צריכה להגיד מהו הלחץ שבבית), בירורים, פגישות, תשובות שליליות של השידוכים…
וכל זה משפיע על כל הבית והילדים.
לקראת החזרה ללימודים, אחזק שוב את ידי כל העוסקים במלאכה על מנת שבתי החינוך שלנו אכן יהיו שליחים טובים לחינוך הבנות ולחיזוק הקשר עם הבית ועם ההורים ולא חלילה להיפך.
על מנת שלא נהיה מהבוכים על שעבר, נתחזק כולנו יחד:
א. להוריד מלחץ שיעורי הבית אחר הצהרים (אולי שיעור אחרון בביה"ס זה לעשות שיעורי בית).
ב. להוריד מלחץ המבחנים. לעשות שאלות חזרה ומזה לעשות את המבחן (זה מקל מאוד גם על ההורים וגם על התלמידות)
ג. לעשות מבחנים קלים שכולם יצליחו.
ד. לתת ציונים טובים. להתחשב, לעודד. בסוף המבחן: מילים טובות, מחמאות גם לחלשות, כמה שאפשר.
ה. בנות שמאחרות בבוקר כמה דקות, לא להכניסן ללחץ ופחדים.
כמובן, צריך שיהיה משטר, אבל רוב הבנות שמאחרות – זה לא מעצלות. רוב הפעמים זה בגלל קשיים בבית. האמא יוצאת לעבודה, הבנות צריכות לחלק האחים במוסדות לימודים וכו'. לברר למה מאחרים ולא לגעור בבנות. לדון לכף זכות.
ו. ביום גשום להתחשב במאחרות (לוותר)
ז. לבנות שמגיעות בזמן ומתנהגות טוב (זה לא מובן מאליו) גם הן משתדלות ומתאמצות – לתת הרבה מחמאות ועידוד וכוח להמשיך הלאה.
ח. היום גם הורים צריכים מחמאות, שהילדות מגיעות מטופחות, מגוהצות, מסודרות בזמן, מותר לכתוב לאמא מכתב יפה "אשרי יולדתה", "אשת חיל מי ימצא", "רבות בנות עשו חיל", זה נותן להורים כוח ושמחה להמשיך בתפקיד החשוב ביותר שלנו.
ט. בבתים שיש איזו מצוקה, או להבדיל שמחות (כמו לידה של אמא), חתונה במשפחה וכל שמחה, נא להתחשב מאוד.
חשוב מאוד להעביר את כל המסר החשוב הזה לכל צוות המורות והסייעות וכל צוות ביה"ס והסמינרים ולטפל בנושא כמה שיותר מהר.
יישר כוח ותחזקנה ידי עיתון "קטיפה" על שמעלים את הנושא הכה חשוב וחיוני לחינוך בנותינו בדרך הנכונה.
וכל העוסקים בצרכי ציבור באמונה הקב"ה משלם שכרם, מסיר מהם כל מחלה, מרפא לכל גופם, סולח לכל עוונם ושולח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם.
שנזכה כולנו לבריאות איתנה, אריכות ימים ושנים, פרנסה בשפע וכבוד, נחת מכל הצאצאים, זיווגים הגונים במהרה, זרע קודש בריאים ושלמים, שלום בית בכל הבתים, בריאות הגוף והנפש, אושר ועושר ושמחה כל החיים.
שימלא ה' כל משאלות כולם לטובה.
שנזכה בקרוב לגאולה השלימה במהרה אמן.
בברכה והצלחה ובאהבה,
ל. קולדצקי"

